איך בונים סוויל ואיפה ממקמים את שפך העודפים
מדריך צעד אחר צעד לבניית סוויל על קו גובה: בדיקת המגרש, סימון הקו המפולס, חפירה ושתילה, ומיקום שפך העודפים כך שהגלישה תהיה בטוחה ותשקה את המשך הגינה.
כדי לבנות סוויל מסמנים קו מפולס לרוחב המדרון, חופרים לאורכו תעלה רדודה, עורמים את האדמה לסוללה בצד הנמוך, ומוסיפים שפך עודפים: נקודה נמוכה, מפולסת ומוגנת, שדרכה המים יוצאים כשהסוויל מלא. התעלה תופסת את המים שזורמים במורד ומאפשרת להם לחלחל לאט, כך שהעצים על הסוללה ומתחתיה שותים עוד זמן רב אחרי שהגשם נגמר. הקו המפולס ושפך העודפים הם שני הדברים שקובעים אם הסוויל יעבוד, ושניהם מוסברים כאן צעד אחר צעד.
חדשים בקציר מים? כדאי להתחיל בסקירה על קציר מים בגינה.
מה זה סוויל, ומה זה לא
סוויל נחפר על קו גובה, כלומר תחתית התעלה נמצאת באותו גובה לכל אורכה. זה מה שגורם למים לעצור, להתפזר ולחלחל, במקום לזרום לאורך התעלה לקצה אחד.
תעלה שנחפרת בכוונה עם שיפוע קל היא דבר אחר: תעלת הטיה, שמשמשת להעביר מים לאט ממקום למקום. Good Life Permaculture ממליצים לשם כך על שיפוע של כ-1:400 (סנטימטר אחד לכל 4 מטרים). לא כדאי לבלבל בין השניים: סוויל שיצא בטעות לא מפולס הופך לתעלת ניקוז ששופכת את כל המים בקצה הנמוך שלה.
האם המגרש מתאים לסוויל?
סווילים הם כלי חזק, ובמקום הלא נכון הם עלולים להזיק. כדאי לבדוק קודם:
- המדרון לא תלול. סווילים מתאימים למדרונות מתונים. הכותבת של Tenth Acre Farm רואה בשיפוע של 1 ל-10 שיפוע תלול כבר, ובמדרון של 13% בחרה בטרסות עם גזעים במקום סווילים. בשטח תלול כדאי לבנות במקום שבו המדרון מתמתן, או להשתמש בטרסות ובהרבה אגנים קטנים.
- הקרקע מנקזת. חופרים בור בעומק של כ-30 ס״מ, ממלאים במים, נותנים לו להתרוקן, ממלאים שוב ומודדים זמן. אם המים עדיין שם אחרי יום־יומיים, הקרקע (לרוב חרסית כבדה) לא תעמוד בכמות המים של סוויל.
- אין מי תהום גבוהים, והקרקע לא נשארת רוויה כל החורף.
- שומרים מרחק. לפחות 3 מטרים מבניינים, ומרחק גדול מקצה של מדרון תלול או משדה חלחול של ספטיק (ב-Tenth Acre Farm ממליצים על כ-5.5 מטרים). סוויל דוחף מים לתוך הקרקע, ולא רוצים שהוא ידחוף אותם לכיוון יסודות.
כשיש ספק, במיוחד כשמדובר בחרסית מעל בית, כדאי לבקש מאיש מקצוע להסתכל על המגרש לפני שחופרים.
כלים לסימון קו הגובה
- פלס A (A-frame): שלושה מקלות שמחוברים לצורת A, עם חוט ומשקולת שתלויים מהקודקוד. כשהחוט עובר בדיוק בסימון שבאמצע הקורה, שתי הרגליים באותו גובה. מרחק של 1–2 מטרים בין הרגליים נוח לעבודה.
- פלס מים: צינור שקוף וארוך מלא במים, מחובר לשני מוטות מסומנים. המים מתיישרים לאותו גובה, כך שכשהם מגיעים לאותו סימון בשני המוטות, המוטות עומדים באותו גובה. זול, ועובד גם מסביב לפינות.
- פלס לייזר: המהיר ביותר, ואדם אחד יכול לסמן לבד קו ארוך. יקר לקנייה, אבל אפשר לשכור.
בעבודה זהירה כל השלושה מדויקים. הפשוטים פשוט לוקחים יותר זמן.
צעד אחר צעד
- מתבוננים. צופים במדרון בגשם חזק: מאיפה המים נכנסים לגינה, לאן הם זורמים, ואיפה הם נקווים?
- מחליטים לאן ילכו העודפים עוד לפני החפירה. על זה בפרק הבא.
- מסמנים את קו הגובה. מתחילים בקצה אחד ו"מצעידים" את פלס ה-A (או את פלס המים) לרוחב המדרון, ונועצים יתד בכל פעם ששתי הרגליים מפולסות, בערך כל 2 מטרים. כשיש שקע או בליטה, מזיזים את הרגל הצידה עד שמוצאים נקודה מפולסת. קו מתפתל זה בסדר; גם השטח מתפתל.
- מקלפים את שכבת הקרקע העליונה מהמקום שבו יהיו התעלה והסוללה, ושומרים אותה בצד.
- חופרים את התעלה לאורך היתדות. בגינה ביתית מידה נפוצה היא עומק של כ-15–45 ס״מ ורוחב של כ-45–60 ס״מ, אבל המידה הנכונה תלויה בכמות המים שמגיעה לתעלה. תמיד אפשר להגדיל אחר כך.
- בונים את הסוללה מהאדמה שנחפרה, בצד הנמוך. מעצבים אותה לתלולית מעוגלת בלי דפנות תלולות, ומהדקים קלות. אחר כך פורשים עליה את הקרקע העליונה ששמרתם.
- בודקים את תחתית התעלה עם פלס ה-A ומתקנים נקודות גבוהות או נמוכות, כך שתהיה מפולסת מקצה לקצה.
- בונים את שפך העודפים (ראו בהמשך).
- מחפים ושותלים מיד, כדי שהגשם הראשון לא יסחף את האדמה החשופה.
- בודקים בגשם החזק הראשון. אם המים גולשים מעל הסוללה בכל מקום אחר חוץ משפך העודפים, מעמיקים, מרחיבים או מאריכים את התעלה, או מוסיפים סוויל נוסף גבוה יותר.
איפה ממקמים את שפך העודפים
לכל סוויל צריך שפך עודפים, כי במוקדם או במאוחר תגיע סערה שתביא יותר מים ממה שהוא יכול להכיל. העיקרון של בראד לנקסטר תקף כאן: תמיד מתכננים נתיב לעודפים, ומשתמשים בעודפים כמשאב. כך ממקמים אותו:
- בקצה הסוויל, על קרקע יציבה שלא נחפרה, לא באדמה תחוחה ולא על הסוללה הטרייה, שייסחפו.
- מעט נמוך מראש הסוללה. כמה סנטימטרים מספיקים, כדי ששפך העודפים יהיה תמיד המקום הראשון שדרכו המים יוצאים. אם יש בסוללה נקודה נמוכה, המים ימצאו אותה קודם ויפרצו אותה.
- מפולס ורחב, כדי שהעודפים ייצאו בשכבה דקה ואיטית ולא בזרם מהיר. שפך ברוחב התעלה הוא התחלה טובה.
- מוגן באבנים שטוחות, בחצץ על בסיס יציב, או בדשא ובכיסוי קרקע צפוף, כדי שהגלישה לא תחפור ערוץ.
- מכוון למקום מועיל ובטוח: הסוויל הבא במורד, גינת גשם, אגן חלחול סביב עץ או ערוגה מחופה. אף פעם לא לכיוון הבית, שביל, מגרש של שכנים או קצה של מדרון תלול.
- מתחלף בין הקצוות כשיש כמה סווילים זה מתחת לזה. אם הסוויל העליון גולש בקצה הימני שלו, שמים את שפך העודפים של הסוויל התחתון בקצה השמאלי. כך המים עוברים לרוחב המדרון ומקבלים יותר זמן לחלחל, והגלישות לא נערמות על קו אחד, כי ככה מתחילים ערוצי סחף.
שתילה בסוויל
שותלים צמחים רב-שנתיים עם שורשים עמוקים: עצי פרי, שיחים מקבעי חנקן, ומתחתם כיסוי קרקע ותבלינים. ברוב האקלימים הסוללה היא המקום לשתילה, כי השורשים מגיעים למים שנאגרו מתחתיה בלי לעמוד בתוכם. במקומות יבשים מאוד, כמו הנגב והערבה, שתילה בתוך התעלה או ממש בשולי התעלה נותנת לצמחים הכי הרבה מים.
כדאי לחפות היטב את התעלה ואת הסוללה. באקלים ים־תיכוני בונים ושותלים בתחילת עונת הגשמים, כדי שהשורשים יספיקו לרדת אחרי המים לפני הקיץ.
תחזוקה
עוברים על הסווילים אחרי כל סערה גדולה, ולפחות פעמיים בשנה. מחפשים מים שגלשו מעל הסוללה, סחף בשפך העודפים, נקודות נמוכות וסחופת שממלאת את התעלה. מנקים סחופת, מפלסים מחדש איפה שצריך ומוסיפים חיפוי. ככל שהעצים גדלים, הסוויל עובד טוב יותר מדי שנה.
תכנון סווילים ב-Megumi Planner
ב-Megumi Planner אפשר לשרטט סווילים על תוכנית המגרש, להוסיף שפכי עודפים, גינות גשם ואגני חלחול, ולשתול את הסוללה עם עצים בגדלים אמיתיים. קווי זרימה מראים לאן המים זורמים במורד המדרון, כך שרואים איפה הסוויל יתפוס אותם. סופת גשם מדומה מראה לאן הולכים המים כשכל סוויל מתמלא, וזו הדרך הקלה ביותר לבדוק את שפכי העודפים לפני שמרימים את האת.
כל הכלים לתכנון פרמקלצ׳ר שלם – אזורים, סווילים, גשם וגילדות – מרוכזים בעמוד אחד: תוכנה לתכנון פרמקלצ׳ר.
שאלות נפוצות
כמה זמן מים צריכים לעמוד בסוויל?
הם צריכים להיספג תוך יום־יומיים אחרי הגשם. אם הם עומדים הרבה יותר, הקרקע שם מנקזת לאט מדי בשביל סוויל, ומים עומדים מושכים יתושים.
האם סוויל עובד בשטח מישורי?
בשטח מישורי זורמים מעט מים, ולכן לסוויל אין הרבה מה לתפוס. חיפוי, אגני חלחול וגינת גשם שאוספת את מי הגג יעילים שם יותר.
מה המרחק בין סווילים?
זה תלוי בשיפוע, בקרקע ובכמות הגשם. במדרון שמוריד הרבה מים, ב-Tenth Acre Farm ממליצים על כ-5.5 מטרים בין סווילים; בשטח מתון יותר אפשר להרחיק. כדאי לראות איך הסוויל הראשון עובד לפני שמוסיפים עוד.
מקורות
- How to Build a Swale in the Home Landscape – Amy Stross, Tenth Acre Farm
- How to Find Contour Lines: Low-fi & High Tech Options – Hannah Moloney, Good Life Permaculture
- Using an A Frame – איגוד הפרמקלצ׳ר הבריטי (Permaculture Association)
- The Eight Rainwater-Harvesting Principles – בראד לנקסטר, HarvestingRainwater.com