מתכנן גינות BETA

מה זה פרמקלצ׳ר? אתיקה, עקרונות ואבות השיטה

מה זה פרמקלצ׳ר, איך ביל מוליסון ודייוויד הולמגרן פיתחו את השיטה, מה הם שלושת עקרונות האתיקה ו-12 עקרונות התכנון, ואיך מיישמים אותם בגינה בישראל.

גינת פרמקלצ׳ר במבט מהצד: בית עם ערוגת תבלינים ליד הדלת, ערוגת ירקות, סוויל במדרון שתופס מי גשם, עצי פרי על הסוללה שלו ושולי יער גבוהים, מתחת לשמש המצוירת כשלושה עיגולים חופפים

פרמקלצ׳ר (Permaculture) היא דרך לתכנן גינות, חוות ובתים כך שיתפקדו כמו מערכת אקולוגית טבעית: יאספו את המים שלהם, יבנו את הקרקע שלהם, יזינו את מי שגרים בהם ויזדקקו לפחות תשומות מבחוץ בכל שנה. השם מחבר את המילים ״קבוע״ (permanent) ו״חקלאות״ (agriculture), ובהמשך גם ״תרבות קבועה״ (permanent culture). את השיטה פיתחו ביל מוליסון ודייוויד הולמגרן בטסמניה, אוסטרליה, בשנות ה-70. היא נשענת על שלושה עקרונות אתיקה – דאגה לאדמה, דאגה לאנשים וחלוקה הוגנת – ועל עקרונות תכנון. זו לא רשימה של טריקים לשתילה, אלא דרך חשיבה על המקום של כל דבר בגינה ועל הסיבה שהוא שם.

מאיפה הגיעה המילה

בתחילת שנות ה-70, משברי הנפט וספרים כמו ״גבולות הצמיחה״ (The Limits to Growth) גרמו לאנשים רבים לשאול איך החקלאות תמשיך בלי דלק ודשנים זולים. התשובה של מוליסון והולמגרן הייתה חקלאות שבנויה בעיקר מצמחים רב-שנתיים – עצים, שיחים וצמחים שחיים שנים – שמסודרים כך שיתמכו זה בזה, כמו ביער, במקום לחרוש ולזרוע מחדש בכל עונה.

הם קראו לה פרמקלצ׳ר, מ-permanent agriculture, ״חקלאות קבועה״. כשהרעיון התרחב לבתים, למים, לאנרגיה, לכלכלה ולקהילה, הם התחילו להסביר אותו גם כ״תרבות קבועה״: תרבות לא תחזיק מעמד לאורך זמן בלי חקלאות שמחזיקה מעמד. הולמגרן מתאר היום את הפרמקלצ׳ר כ״שיטת תכנון לשימוש בר-קיימא בקרקע ולחיים ברי-קיימא״.

שני המייסדים: ביל מוליסון ודייוויד הולמגרן

ציר זמן מ-1928 עד 2016 עם תשע נקודות ממוספרות: לידת מוליסון, לידת הולמגרן, הפגישה שלהם בהובארט, Permaculture One, פרס Right Livelihood, מליודורה, ספר המדריך למתכננים, ספר 12 העקרונות של הולמגרן ומות מוליסון
(1) 1928 – ביל מוליסון נולד בטסמניה. (2) 1955 – דייוויד הולמגרן נולד. (3) 1974 – השניים נפגשים בהובארט ומתחילים לעבוד על הרעיון. (4) 1978 – יוצא הספר המשותף הראשון שלהם. (5) 1981 – מוליסון מקבל את ״פרס נובל האלטרנטיבי״. (6) 1985 – הולמגרן קונה את האדמה של מליודורה. (7) 1988 – יוצא ״המדריך למתכננים״ של מוליסון. (8) 2002 – יוצא ספר העקרונות של הולמגרן. (9) 2016 – מוליסון נפטר בגיל 88.

ביל מוליסון (1928–2016)

ביל מוליסון נולד ב-4 במאי 1928 וגדל בסטנלי, עיירת דייגים קטנה בחוף הצפוני של טסמניה. הוא עזב את בית הספר בגיל 15 ועבד בעבודות רבות, עד שהצטרף ב-1954 למחלקת סקר חיות הבר של CSIRO, מכון המחקר הלאומי של אוסטרליה. שנים של עבודת שטח ביערות טסמניה הראו לו כמה מערכת טבעית עושה בלי שאיש מטפל בה. מאוחר יותר לימד באוניברסיטת טסמניה.

ב-1974 הוא פגש את דייוויד הולמגרן, אז סטודנט צעיר לתכנון סביבתי בהובארט, ושניהם פיתחו את הרעיון יחד. עבודת הגמר של הולמגרן הפכה ללב הספר המשותף שלהם, Permaculture One, שיצא ב-1978.

מכאן מוליסון הפך למורה הגדול של התנועה ולשגריר הנודד שלה. הוא ייסד את מכון הפרמקלצ׳ר בטסמניה בסוף שנות ה-70, ופיתח את קורס התכנון בפרמקלצ׳ר (PDC – Permaculture Design Course): קורס של 72 שעות בדרך כלל, שבוגריו יכולים ללמד אותו בעצמם. השיטה הזאת, ״ללמד את המורים״, הפיצה את הפרמקלצ׳ר בכל העולם בלי שום ארגון מרכזי. ב-1981 קיבל את פרס Right Livelihood, שמכונה לפעמים ״פרס נובל האלטרנטיבי״, על פיתוח הפרמקלצ׳ר וקידומו בתאוריה ובמעשה. הספר העב שלו, Permaculture: A Designers׳ Manual (1988), הוא עד היום ספר הלימוד המרכזי של קורסי ה-PDC. עד מותו בטסמניה, ב-24 בספטמבר 2016, יותר מ-40,000 איש השתתפו בקורסים מוסמכים, לפי קרן Right Livelihood.

דייוויד הולמגרן (נולד ב-1955)

הולמגרן בחר בדרך שקטה יותר. במקום לנסוע וללמד, הוא יצא לחיות את הרעיונות ולבדוק אותם בשטח. ב-1985 קנו הוא ובת זוגו, סו דנט, חלקה קטנה בהפבורן שבמרכז מדינת ויקטוריה, ובמשך עשרות שנים הפכו אותה למליודורה (Melliodora): כ-10 דונם של גינת מאכל, מטע, בעלי חיים ובית סולארי. זה אחד מאתרי הפרמקלצ׳ר המתועדים ביותר בעולם.

התרומה הגדולה שלו לתאוריה היא הספר Permaculture: Principles and Pathways Beyond Sustainability (2002), שניסח את שלושת עקרונות האתיקה ו-12 עקרונות התכנון בצורה שרוב הקורסים מלמדים היום. ספרים מאוחרים יותר, כמו RetroSuburbia (2018), מיישמים אותם בבתים ובגינות רגילים בפרברים.

שלושת עקרונות האתיקה

הכול בפרמקלצ׳ר מתחיל משלושה עקרונות אתיקה:

שלושה עיגולים חופפים: עלה לדאגה לאדמה, שני אנשים לדאגה לאנשים וסל משותף לחלוקה הוגנת, ובמקום שבו שלושתם נפגשים – גינה קטנה
שלושת עקרונות האתיקה חופפים. תכנון טוב עומד בשלושתם יחד: דאגה לאדמה (העלה), דאגה לאנשים (האנשים) וחלוקה הוגנת (הסל).
  • דאגה לאדמה (Earth care) – לשמור על הקרקע, על המים, על היערות ועל כל היצורים החיים, כי כל השאר תלוי בהם.
  • דאגה לאנשים (People care) – לענות על הצרכים של אנשים במזון, במחסה, בבריאות ובקהילה, ולהתחיל מעצמכם ומהשכנים.
  • חלוקה הוגנת (Fair share) – להציב גבול למה שלוקחים, ולהחזיר את העודף: לאנשים אחרים, או לאדמה כקומפוסט וכחיפוי.

בפועל, האתיקה משמשת מבחן. תכנון שמגדל הרבה מזון אבל מייבש את הבאר של השכנים נכשל בדאגה לאדמה. גינה יפהפייה שאף אחד לא יכול להרשות לעצמו לתחזק נכשלת בדאגה לאנשים.

12 עקרונות התכנון של הולמגרן

העקרונות של הולמגרן הם כלים לחשיבה, לא חוקים. לכל אחד מהם יש כאן דוגמה קצרה מהגינה:

#העיקרוןבגינה
1התבוננו והגיבו (Observe and interact)עקבו אחרי המגרש שנה שלמה לפני שחופרים
2אספו ואגרו אנרגיהסווילים, מיכלים וחיפוי אוגרים את גשמי החורף; עצים אוגרים את אור השמש כעץ וכפרי
3הפיקו יבולשתלו כבר בהתחלה דברים שבאמת תאכלו או תשתמשו בהם
4הפעילו ויסות עצמי וקבלו משובעלים מצהיבים, מזיקים וכתמים יבשים הם מידע
5השתמשו במשאבים ובשירותים מתחדשים והעריכו אותםתרנגולות שמנכשות, קטניות שמקבעות חנקן, שמש לייבוש פירות
6אל תייצרו פסולתשאריות מטבח הופכות לקומפוסט, גזם הופך לחיפוי
7תכננו מהדפוס אל הפרטקודם אזורים, מים ושמש, ובסוף בוחרים זנים
8שלבו, אל תפרידומקמו דברים כך שיעזרו זה לזה, כמו בגילדת צמחים
9העדיפו פתרונות קטנים ואיטייםערוגה אחת טובה עדיפה על עשר מוזנחות
10השתמשו בגיוון והעריכו אותוהרבה מינים וזנים מפזרים את הסיכון
11השתמשו בשוליים והעריכו את השוליהגבול בין ערוגה לשביל, או בין יער לשדה, הוא המקום העשיר ביותר
12השתמשו בשינוי והגיבו אליו ביצירתיותצמחים גדלים, הצל מתפשט, האקלים משתנה – תכננו לכך

מוליסון ניסח רשימת עקרונות משלו ב-Designers׳ Manual, למשל מיקום יחסי, כל רכיב ממלא כמה תפקידים, וכל תפקיד חשוב נתמך בכמה רכיבים. שתי הרשימות חופפות, ואת זו של הולמגרן מלמדים היום הכי הרבה.

כלי התכנון המרכזיים

האתיקה והעקרונות הופכים לגינה בעזרת כמה כלים שרוב תכנוני הפרמקלצ׳ר משתמשים בהם:

  • התבוננות. לפני הכול: איפה השמש נופלת בחורף ובקיץ, לאן זורם הגשם, איפה מתיישב הקור, איפה כבר הולכים.
  • אזורים (Zones). ממקמים כל רכיב לפי התדירות שבה מבקרים בו, מאזור 0 (הבית) ועד אזור 5 (שטח פראי). תבלינים ליד דלת המטבח, עצי אגוז רחוק. המדריך שלנו לאזורים בפרמקלצ׳ר עובר אזור אחר אזור.
  • גזרות (Sectors). ממפים את האנרגיות שמגיעות מחוץ למגרש: זוויות השמש, רוחות קבועות וחמות, סכנת שריפה, נוף, רעש, אוויר קר שזורם במורד. אחר כך ממקמים שוברי רוח, צל ואזורי חיץ מאש מולן.
  • ריבוי תפקידים (Stacking functions). כל רכיב עושה כמה עבודות. חרוב נותן תרמילים, צל, מספוא ועץ; בריכה נותנת מים, בית גידול ואור מוחזר.
  • גילדות. קבוצות צמחים שתומכות בעץ מרכזי: מקבעי חנקן, צמחי חיפוי, פרחים למאביקים וכיסוי קרקע.
  • קציר מים. להאט, לפזר ולהחדיר את הגשם לקרקע לפני שמביאים מים בצינור – בעזרת סווילים, אגני חלחול וחיפוי.

איך זה נראה בשטח

  • יערות מאכל. גינה שבנויה בשכבות כמו יער צעיר: עצים גבוהים, עצי פרי נמוכים יותר, שיחים, צמחי תבלין, כיסוי קרקע, גידולי שורש ומטפסים. אחרי שהיא מתבססת, היא דורשת הרבה פחות עבודה מערוגת ירקות. גישות קרובות הן חקלאות סינטרופית ויער מיאוואקי הצפוף.
  • סווילים (Swales). תעלות מפולסות לאורך קו הגובה, עם סוללה שתולה בצד הנמוך, כדי שהגשם יחלחל במקום לזרום הלאה. ראו איך בונים סוויל.
  • חיפוי עבה. כיסוי הקרקע כל השנה בשבבי עץ, קש או עלים מזין את רשת המזון של הקרקע, שומר על לחות ומדכא עשבים. הסרט Back to Eden (2011) הפך את החיפוי בשבבי עץ למפורסם. השיטה של פול גוטשי לא נקראת פרמקלצ׳ר, אבל היא מיישמת אותו רעיון: לשמור על הקרקע מכוסה כמו קרקעית של יער. במאמר שלנו על חיפוי יש את הפרטים.
  • מחזורים סגורים. קומפוסט, תולעים, תרנגולות, מים אפורים להשקיית עצים, ותשומות שמכינים במקום, כמו בחקלאות טבעית קוריאנית.
  • שטחים קטנים. מרפסת, חצר או גינה קטנה יכולות ללכת לפי אותם עקרונות, וכך גם גינה קהילתית, שבה הדאגה לאנשים והחלוקה ההוגנת באות קודם.

פרמקלצ׳ר באקלים של ישראל

הפרמקלצ׳ר נולד במקום קריר וגשום, ולכן תכנון לאקלים הים-תיכוני והצחיח-למחצה של ישראל צריך להתאים אותו. כמעט כל הגשם יורד בחורף, והקיץ ארוך, חם ויבש. זה משנה את סדר העדיפויות:

  • לתפוס את גשמי החורף בקרקע. סווילים, אגני חלחול וחיפוי חשובים כאן עוד יותר, כי כל ליטר שמחלחל בחורף הוא ליטר שהעצים יכולים להשתמש בו ביוני. בקרקע חרסיתית כבדה הרחיקו סווילים מיסודות הבית, ובמדרון תלול התייעצו עם איש מקצוע.
  • לתכנן השקיה בטפטוף מההתחלה. יער מאכל צעיר בישראל לא ישרוד את הקיצים הראשונים בלי מים. הפרמקלצ׳ר לא שולל השקיה; הוא משתמש בה בזהירות ולפי תכנון.
  • להשתמש בצל כמשאב. עצים גבוהים ופרגולות מגינים על צמחים קטנים משמש הקיץ, ועצים נשירים מכניסים את שמש החורף.
  • לבחור צמחים שמתאימים לארץ. זית, חרוב, תאנה, רימון, שקד, גפן ותמר מזינים אנשים בארץ הזאת אלפי שנים, ורובם צריכים מעט מים אחרי שהם מתבססים.
  • למפות את גזרות החום והאש. השרב (חמסין), הרוח החמה והיבשה שמגיעה מהמזרח, ושריפות הקיץ הן הגזרות החשובות ביותר כאן. שובר רוח בצד המזרחי, וצמחייה ירוקה ומושקית ליד הבית במקום עשב יבש, עוזרים בשתיהן.

בישראל, המרכז לאקולוגיה יצירתית בקיבוץ לוטן שבערבה מקיים קורסי PDC בהכרה בינלאומית, ומורים פרטיים וחוות אקולוגיות ברחבי הארץ מלמדים קורסי PDC וקורסים קצרים יותר.

טעויות נפוצות לגבי פרמקלצ׳ר

  • ״זה סתם גינון אורגני.״ גינון אורגני עוסק במה ששמים על הקרקע. פרמקלצ׳ר עוסק במקום של כל דבר ובקשרים ביניהם, ולכן הוא חל גם על בתים, על מים ועל קהילות.
  • ״זה אומר בלי עבודה.״ יער מאכל בוגר דורש פחות עבודה מערוגת ירקות, אבל השנים הראשונות דורשות מאמץ אמיתי: עבודות עפר, שתילה, השקיה וחיפוי.
  • ״זה רק לחוות גדולות.״ רוב תכנוני הפרמקלצ׳ר הם גינות בית. העקרונות עובדים גם במרפסת.
  • ״זה אומר בלי השקיה.״ במיוחד באקלים יבש, השקיה זהירה בטפטוף היא חלק מתכנון טוב בזמן שהצמחים מתבססים.
  • ״לכל גינה צריך סוויל.״ במגרש מישורי גינת גשם או אגן חלחול עדיפים לרוב, וליד בית, בחרסית או במדרון לא יציב, סוויל יכול להזיק.
  • ״זו שיטה אחת קבועה.״ זו גישת תכנון. שתי גינות פרמקלצ׳ר טובות באקלים שונה יכולות להיראות שונות לגמרי.

תכנון גינת פרמקלצ׳ר ב-Megumi Planner

תכנון בפרמקלצ׳ר מתחיל על הנייר, ומתכנן הגינות מכסה את השלבים המרכזיים שלו. הכלים של העורך כפי שהם היום (כל 12 השלבים בעמוד התכונות):

  1. המגרש בגודל האמיתי. מייבאים תוכנית מדידה, תצלום אוויר, שרטוט CAD (DXF) או מגרש שסומן ב-Google Earth, ומגדירים קנה מידה. בוחרים את סוג הגינה Permaculture design, שמציע את כל הכלים.
  2. אזורים. משרטטים את האזורים 0 עד 5 על התוכנית מהשכבה Zones. כל אזור מופיע ברשימה עם השטח שלו, וה-״i״ לידו מסביר מה בדרך כלל נמצא בו.
  3. שמש וצל – גזרת השמש. בוחרים תאריך ומזיזים את השמש לאורך היום, או מפעילים את מפת הצל, שצובעת את הקרקע לפי שעות שמש ישירה. בדקו גם את דצמבר, כשהצללים הכי ארוכים. לגזרות כמו רוח ואש אין כלי משלהן; משרטטים אותן ומוסיפים תוויות כהערות על התוכנית.
  4. מים. בלשונית Swales מגדירים את השיפוע, מציגים קווי גובה וזרימת מים, משרטטים סווילים על קו הגובה (כל אחד מראה אם הוא מפולס וכמה ליטרים הוא מחזיק), אגנים, שפכי עודפים ומרזבים, ואז לוחצים על Start rain כדי לראות את הסערה ממלאת אותם.
  5. צמחים וגילדות. כשמגדירים לגינה מיקום, רשימת הצמחים מציגה את הצמחים שמתאימים לאקלים שלה. תפקידי הגילדה (מקבע חנקן, מאביקים, הדברה, צמח חיפוי) מופיעים כסמלים, ובחירת עץ מראה אילו תפקידים חסרים סביבו. Auto-plant בסגנון Forest garden ממלא ערוגת חיפוי בעצים, בשיחים, בצמחי גילדה ובכיסוי קרקע בלחיצה אחת – נקודת התחלה שאפשר לשנות.
  6. השקיה וזמן. משרטטים קווי טפטוף וטבעות טפטוף ומקבלים רשימת חלקים. המחוון Growth view מראה את הגינה משנה 1 ועד הבגרות, כך שרואים איפה החופה תיסגר.
  7. שיתוף והצגה. שולחים קישור לצפייה בלבד, או מפיקים את תוכנית הגינה: בפרויקט פרמקלצ׳ר יש בה הסבר על יער מאכל לצד תוכנית השתילה, ההשקיה ורשימת הצמחים.

כל הכלים לתכנון פרמקלצ׳ר שלם – אזורים, סווילים, גשם וגילדות – מרוכזים בעמוד אחד: תוכנה לתכנון פרמקלצ׳ר.

שאלות נפוצות

מי המציא את הפרמקלצ׳ר?

ביל מוליסון ודייוויד הולמגרן פיתחו אותו יחד בטסמניה, אוסטרליה, מ-1974, ופרסמו את Permaculture One ב-1978. מוליסון הפיץ אותו בהוראה, והולמגרן ניסח את 12 העקרונות.

מה הם שלושת עקרונות האתיקה בפרמקלצ׳ר?

דאגה לאדמה, דאגה לאנשים וחלוקה הוגנת: לשמור על האדמה, לשמור על האנשים, ולהגביל את מה שלוקחים תוך חלוקת העודף.

מה זה PDC?

קורס התכנון בפרמקלצ׳ר (Permaculture Design Course), בדרך כלל 72 שעות, לפי תוכנית הלימודים של מוליסון. מלמדים אותו מורים ומכונים עצמאיים בכל העולם, גם בישראל.

אפשר לעשות פרמקלצ׳ר בגינה קטנה?

כן. אזורים, חיפוי, גילדות ותפיסת גשם עובדים גם בכמה מטרים רבועים. התחילו מאזור 1, ליד הדלת.

מקורות