גילדה בפרמקלצ׳ר: איך שותלים גילדה סביב עץ פרי
מהי גילדה בפרמקלצ׳ר (Guild), איזה תפקיד יש לכל צמח סביב עץ הפרי, דוגמאות לגילדות של תאנה, רימון והדרים לגינה ים־תיכונית, ואיך שותלים גילדה שלב אחר שלב.
גילדה (Guild) בפרמקלצ׳ר היא קבוצת צמחים שגדלים יחד סביב צמח מרכזי, בדרך כלל עץ פרי, וכל צמח בה עושה עבודה שעוזרת לאחרים: יש שמזינים את הקרקע, יש שמכסים אותה, יש שמושכים מאביקים וחרקים שאוכלים מזיקים, ויש שמרחיקים את הדשא מהשורשים של העץ. גילדה הופכת עץ בודד במדשאה לחלקה קטנה של יער מאכל שתומכת בעצמה, והיא אחת הדרכים הקלות ביותר להתחיל יער כזה.
מהי גילדה, ובמה היא שונה מצמחים מלווים
צמחים מלווים הם שניים או שלושה צמחים שמסתדרים טוב יחד, כמו בזיליקום ליד עגבניות. גילדה הולכת רחוק יותר: זו שתילה שלמה שמתוכננת סביב עץ אחד, עם צמחים בכמה גבהים ובכמה תפקידים, שנבחרו כך שהקבוצה כולה צריכה פחות מים, דשן ועבודה מאשר העץ לבדו. ביל מוליסון (Bill Mollison), ממייסדי הפרמקלצ׳ר, תיאר גילדות בשנות ה-80, והספר Gaia's Garden של טובי המנוויי (Toby Hemenway) הפך את גילדת עץ הפרי לאחד התכנונים המוכרים ביותר בפרמקלצ׳ר.
הרעיון לקוח מהטבע. ביער או בחורש עצים אף פעם לא גדלים לבד: סביבם יש שיחים, עשבוניים, מטפסים וכיסוי קרקע, ועלים מתים על הקרקע. גילדה מחקה את המבנה הזה בקטן.
התפקידים בגילדה
רוב המדריכים ממיינים את הצמחים לפי התפקיד שלהם. צמח אחד עושה לעיתים קרובות כמה תפקידים, ולא חייבים את כל התפקידים בכל גילדה.
| תפקיד | מה הוא עושה | דוגמאות לגינה ים־תיכונית |
|---|---|---|
| העץ המרכזי | הגידול העיקרי שהגילדה תומכת בו | תאנה, רימון, זית, הדרים, תפוח, שזיף, תות עץ |
| מקבעי חנקן | קטניות שבשורשיהן חיים חיידקים שקולטים חנקן מהאוויר | פול, אפונה, תורמוס, תלתן ובקיה בחורף; אפונת יונים באזורים חמים |
| צמחי חיפוי | צמחים עם הרבה עלווה שגוזמים ומשאירים סביב העץ | קומפרי (Comfrey), ארטישוק, קנרס |
| צמחים לחרקים מועילים | פרחים שמזינים מאביקים וחרקים שאוכלים מזיקים | שמיר, שומר, כוסברה, אכילאה, מרווה משולשת, קורנית |
| צמחים חוסמים | פקעות או צמחים נמוכים וצפופים שלא נותנים לדשא להיכנס | שום, שום סיני, כרישה, נרקיסים, אירוסים |
| כיסוי קרקע | צמחים נמוכים שמצלים על הקרקע ושומרים על הלחות | תות שדה, טימין זוחל, כובע הנזיר, בטטה בקיץ |
מה ידוע, ומה עדיין בגדר ניחוש
גילדות מומלצות בכל מקום, אבל לא כל הטענות עליהן נבדקו היטב:
- מקבעי חנקן אכן קולטים חנקן מהאוויר, אבל רובו נשאר בצמח עד שהעלים והשורשים שלו מתים ונרקבים, או עד שגוזמים אותו ומשאירים אותו על הקרקע. כדי שהחנקן יגיע לעץ, גזמו את הקטניות באופן קבוע.
- „צוברים דינמיים” (Dynamic accumulators), כמו קומפרי, אמורים להעלות מינרלים מעומק הקרקע בעזרת שורשים ארוכים. הראיות לכך חלשות, ומחקרים מראים שרוב השורשים של הקומפרי נשארים ב-30 הסנטימטרים העליונים בערך. הקומפרי עדיין צמח חיפוי מצוין, כי הוא מגדל כמות עצומה של עלים שמתפרקים מהר.
- צמחים שמרחיקים מזיקים, כמו עירית וטגטס – הראיות לגביהם מעורבות. לצמחים פורחים שמושכים חרקים טורפים, כמו רחפים, שפיריות זהב וצרעות טפיליות, יש תמיכה חזקה יותר.
המסקנה המעשית: בחרו צמחים שמועילים לכם – תבלינים שאתם מבשלים איתם, פרחים שאתם אוהבים וירקות שאתם אוכלים – ושגם מכסים, מזינים או מגינים על הקרקע. גילדה לא צריכה לעקוב אחרי מתכון קבוע כדי לעבוד.
איך שותלים גילדת עץ פרי, שלב אחר שלב
- מתחילים מהעץ. בחרו עץ שמתאים לאקלים ולמקום שלכם, ושתלו אותו במקום הקבוע שלו. בארץ, הזמן הטוב ביותר לשתול את רוב עצי הפרי ואת הגילדה שלהם הוא מסוף הסתיו ועד תחילת האביב, כשהגשם עוזר לשורשים להתבסס.
- סמנו את קו הטפטוף – שולי הנוף של העץ כשיגיע לגודלו המלא. שם יהיו רוב השורשים המזינים שלו, וזה הגבול החיצוני של הגילדה.
- חסלו את הדשא. פרשו קרטון על כל העיגול, הרטיבו אותו וכסו ב-10–15 ס״מ של חיפוי, כמו שבבי עץ, קש או עלים. השאירו את החיפוי במרחק של כף יד מהגזע.
- שתלו את טבעת הפקעות לאורך קו הטפטוף, כדי שהדשא לא יחזור פנימה.
- הוסיפו את הצמחים התומכים. מקבעי חנקן וצמחי חיפוי – בין הגזע לקו הטפטוף; תבלינים פורחים – במקומות השמשיים; כיסוי קרקע – בכל השאר. השאירו עיגול פנוי של 50 ס״מ עד מטר סביב הגזע של עץ צעיר, כדי שלא יתחרו בו על מים.
- השקו את כולם יחד. פרשו טבעת טפטוף שמשקה את כל הגילדה, לא רק את הגזע. לצמחים באותה גילדה צריכים להיות צורכי מים דומים.
- גיזום והשארה (Chop and drop). גזמו את צמחי החיפוי והקטניות כמה פעמים בשנה, והניחו את העלים סביב העץ. כשהעץ גדל והצל שלו מתרחב, העבירו צמחים אוהבי שמש לשוליים והוסיפו מתחתיו צמחים שמסתדרים בצל.
דוגמאות לגילדות לגינה ים־תיכונית יבשה
אלה נקודות התחלה, לא מתכונים קבועים. התאימו אותן לקרקע, למים ולטעם שלכם.
גילדת תאנה
התאנה (Ficus carica) היא מעצי הפרי העמידים ביותר ליובש, והיא גדלה לממדים גדולים, אז תנו לה מקום. סביב התאנה: פול ותורמוס בחורף כמקבעי חנקן, ארטישוק אחד או שניים כצמחי חיפוי, מרווה משולשת (Salvia fruticosa), קורנית וטימין ושומר פשוט כצמחים לחרקים מועילים, ושום לאורך קו הטפטוף. תות שדה או כובע הנזיר מכסים את הקרקע בחורף.
גילדת רימון
הרימון (Punica granatum) קטן יותר ומתאים לגינה קטנה. שלבו איתו אפונה או תלתן בחורף, טימין, צתרה ורודה (Satureja thymbra) ואכילאה לפריחה, טבעת של שום סיני, וטימין זוחל ככיסוי קרקע.
גילדת הדרים
הדרים צריכים יותר מים ולא אוהבים תחרות ליד השורשים השטחיים שלהם, אז השאירו את העיגול הפנימי פנוי ומחופה היטב. כאן הקומפרי מצליח יותר מאשר בגילדה יבשה, כי הוא מקבל השקיה קבועה. הוסיפו כוסברה ושמיר בחורף, כובע הנזיר ככיסוי קרקע, ואפונת יונים בשוליים באזורים החמים.
שלוש האחיות – גילדה של צמחים חד־שנתיים
לא בכל גילדה יש עץ. תירס, שעועית מטפסת ודלעת, שגידלו יחד עמים ילידיים רבים ביבשת אמריקה, הם דוגמה קלאסית: התירס משמש עמוד לשעועית, והעלים הגדולים של הדלעת מצלים על הקרקע. זו גילדת קיץ טובה לערוגת ירקות.
גילדות בקיץ חם ויבש
רוב המדריכים לגילדות נכתבו לאקלים עם גשמי קיץ. בארץ, ששת החודשים היבשים משנים את התכנון:
- המים הם הגבול. כל צמח בגילדה חולק את המים של העץ. בחרו צמחים תומכים עמידים ליובש, וקבצו צמחים צמאים, כמו הדרים וקומפרי, בגילדות נפרדות.
- נצלו את החורף. רבים ממקבעי החנקן ומצמחי כיסוי הקרקע הטובים ביותר, כמו פול, אפונה, תורמוס, תלתן וכובע הנזיר, גדלים בעונת הגשמים ומתייבשים בקיץ, ומשאירים אחריהם חיפוי. התזמון הזה מתאים מאוד לגילדה ים־תיכונית.
- צמחי הבר המקומיים קשוחים. תבלינים ים־תיכוניים כמו מרווה משולשת, צתרה, קורנית ושומר פשוט עומדים בקיץ ומזינים חרקים באביב.
- חפו בעובי, כדי להגן על הקרקע ועל השורשים מהשמש, והוסיפו חיפוי בכל סתיו.
גילדה היא אבן הבניין של יער מאכל: כמה גילדות זו לצד זו הופכות ליער. גילדות סביב עצי פרי נמצאות בדרך כלל באזורים 2 ו-3, קצת רחוק יותר מהבית מערוגות הירקות. כדי לאסוף להן יותר מי גשם בחורף, קראו על קציר מים בגינה. ולדרך אחרת לשתול הרבה צמחים בשורה אחת, ראו חקלאות סינטרופית.
תכנון גילדות ב-Megumi Planner
במתכנן הגינות של Megumi Planner אפשר להציב עץ פרי על תוכנית המגרש ולראות את גודל הנוף שלו כשיגדל, וכך לדעת איפה יהיו קו הטפטוף וטבעת הפקעות. אחר כך אפשר להוסיף סביבו את הצמחים התומכים, לראות לאיזו שכבה כל אחד מהם שייך, ולתכנן טבעת טפטוף שמשקה את כל הגילדה.
כל הכלים לתכנון בשכבות מרוכזים בעמוד אחד: תכנון יער מאכל.
שאלות נפוצות
מה גודל של גילדה?
כגודל הנוף של העץ הבוגר. לתאנה זה יכול להיות 4–6 מ׳ קוטר; להדר ננסי או לרימון, 2–3 מ׳.
אפשר להוסיף גילדה סביב עץ קיים?
כן. הקפידו לא לפגוע בשורשים: אל תחפרו עמוק מתחת לנוף, ושתלו שתילים קטנים וזרעים ולא צמחים גדולים.
צריך את כל התפקידים בכל גילדה?
לא. בחרו את התפקידים שהעץ שלכם צריך יותר מכול. עץ צעיר בקרקע דלה ירוויח הכי הרבה ממקבעי חנקן ומחיפוי; עץ בתוך מדשאה ירוויח הכי הרבה מטבעת פקעות ומחיפוי עבה.
גילדה ויער מאכל זה אותו דבר?
גילדה היא יחידה אחת, בדרך כלל סביב עץ אחד. יער מאכל הוא הרבה גילדות ושכבות יחד על שטח גדול יותר.
מקורות
- Plant Guilds – Edible Forest Garden, אוניברסיטת ג׳יימס מדיסון
- Plant Guilds eBooklet – Midwest Permaculture
- Planting a Fruit Tree Guild – Fine Gardening
- What Are Fruit Tree Guilds? – Gardener's Path
- Dynamic Accumulators – Do They Exist? – רוברט פאבליס, Garden Myths
- Challenging Permaculture Dogma: Fruit Tree Guilds, Hype vs. Reality – The Poor Proles Almanac
- Comfrey – Mount Sinai Health Library