מתכנן גינות BETA

ערוגה מוגבהת ללא חפירה: איך בונים ומגדלים בה ירקות

איך בונים ערוגה מוגבהת לירקות בלי לחפור: גודל, מסגרת, שכבות קרטון וקומפוסט, שתילה בלי חפירה, דישון, עשבים והשקיה בטפטוף בקיץ הישראלי החם והיבש.

חתך של ערוגה מוגבהת מעץ מלאה בירקות, שמראה את השכבות שלה: האדמה, קרטון, קומפוסט וחיפוי קש, וקו טפטוף על פני הערוגה

ערוגה מוגבהת ללא חפירה היא ערוגת ירקות שבונים על האדמה במקום לחפור בה: גוזמים את העשבים נמוך, מכסים אותם בקרטון, ממלאים מסגרת נמוכה בקומפוסט ושותלים ישר לתוכו. מאותו רגע לא הופכים את האדמה יותר. מזינים אותה מלמעלה בשכבה דקה של קומפוסט פעם בשנה ושומרים שתהיה תמיד מכוסה בצמחים או בחיפוי, והתולעים, הפטריות והשורשים עושים את החפירה במקומכם. התוצאה: פחות עשבים, אדמה שמשתפרת משנה לשנה והרבה פחות עבודה.

מה זה גינון ללא חפירה (No Dig), ולמה חיי הקרקע אוהבים אותו

בגינה, „ללא חפירה” (No Dig) ו„ללא עיבוד” (No Till) הם אותו דבר: לא הופכים, לא מעדרים ולא מתחחים את האדמה. מוסיפים חומר אורגני מלמעלה, וחיי הקרקע מושכים אותו פנימה.

חפירה עושה כמה דברים שפועלים נגדכם:

  • היא הורסת את מבנה הקרקע. אדמה בריאה בנויה מפירורים (אגרגטים) שמודבקים זה לזה בעזרת שורשים, פטריות וחיידקים, ובין הפירורים יש נקבוביות לאוויר ולמים. הפיכת האדמה מפרקת את הפירורים, והאוויר הנוסף מאיץ את פירוק החומר האורגני, כך שהקרקע מאבדת פחמן מהר יותר. החוקרים במכון רודייל (Rodale Institute) מציינים את שני אלה כדרכים העיקריות שבהן עיבוד פוגע בבריאות הקרקע.
  • היא קורעת את רשת הפטריות. פטריות מיקוריזה שולחות באדמה חוטים דקים (היפות) שמובילים מים וזרחן אל שורשי הצמחים. בכל חפירה הם נחתכים וצריכים לגדול מחדש.
  • היא מעירה זרעי עשבים. בכל אדמה יש בנק של זרעי עשבים שמחכים לאור. חפירה מעלה מנה חדשה אל פני השטח. בערוגה בלי חפירה הם נשארים קבורים בחושך.

עוד על החלק החי של האדמה במאמר על מארג המזון של הקרקע.

ומה עם היבול? הניסוי המוכר ביותר הוא של צ׳ארלס דאודינג (Charles Dowding) בחווה שלו, Homeacres שבאנגליה. מאז 2013 הוא מגדל את אותם גידולים זה לצד זה בערוגה חפורה ובערוגה שלא חופרים בה, עם אותה כמות קומפוסט. לדבריו הערוגה ללא חפירה מניבה ברוב השנים כ-10% יותר, אבל ניתוחים בלתי תלויים של הנתונים שלו מוצאים שההבדל קטן מכדי להיות מובהק סטטיסטית. הסיכום ההוגן: ללא חפירה מקבלים לפחות אותו יבול בהרבה פחות עבודה, עם פחות עשבים ואדמה טובה יותר. זו כבר סיבה מספיק טובה.

האם ערוגה ללא חפירה חייבת להיות מוגבהת?

לא. הערוגות של דאודינג עצמו הן פשוט קומפוסט שמפוזר על האדמה, לכל היותר עם דפנות עץ. אבל בהרבה גינות מסגרת עוזרת:

  • באדמה חרסיתית כבדה, סלעית או במילוי של פסולת בניין, ערוגה מוגבהת נותנת לשורשים שכבה טובה של מצע מהיום הראשון, והאדמה שמתחת משתפרת לאט.
  • היא שומרת את הקומפוסט במקום, מחוץ לשבילים, ומקשה על עשבים זוחלים להיכנס מהצדדים.
  • היא מתחממת מהר יותר בסוף החורף ומתנקזת היטב בחורף גשום.
  • היא נוחה לגב. בערוגה בגובה 40–60 ס״מ הרבה יותר קל לעבוד, למבוגרים ולכל מי שקשה לו להתכופף.

החיסרון: ערוגה מוגבהת מתייבשת מהר יותר מהאדמה, כי גם הדפנות שלה חשופות לשמש ולרוח. בקיץ הישראלי זה משמעותי, ולכן כדאי לתכנן את ההשקיה כבר מההתחלה (ראו בהמשך).

גודל, גובה וחומרים

ההמלצהלמה
רוחבעד 1.2 מ׳; 60–75 ס״מ ליד קיר או גדראפשר להגיע לאמצע בלי לדרוך על האדמה
אורךכמה שמתאים; 2.4–3.6 מ׳ מקובלערוגה ארוכה מאוד מכריחה להקיף אותה הרבה
גובה20–30 ס״מ ברוב הגינות; 40–60 ס״מ ויותר על סלע, על בטון או כדי לחסוך בגברוב הירקות צריכים לפחות 25–30 ס״מ של מצע טוב
שבילים45–60 ס״מ, עם חיפוימקום למריצה או לכרית ברכיים
תחתיתפתוחה לאדמהשורשים ותולעים עוברים בחופשיות בין הערוגה לקרקע

למסגרת, השתמשו בעץ לא מטופל, פח מגולוון, אבן או בלוקים. עץ רך לא מטופל מחזיק רק כמה שנים במגע עם אדמה, כך שקרשים עבים ועץ עמיד לריקבון יחזיקו יותר. הימנעו מאדני רכבת ישנים (יש בהם קראוזוט) ומעץ ישן שעבר טיפול בלחץ, שעלול להכיל ארסן. ערוגות פח מתחממות בשמש מלאה, אבל מחזיקות שנים רבות. באקלים חם בחרו צבע בהיר, או הצלו על הדפנות בצמחים.

בונים את הערוגה, שכבה אחרי שכבה

חתך של ערוגה מוגבהת ללא חפירה במסגרת עץ. מלמטה למעלה: האדמה הקיימת עם עשבים גזומים נמוך (1), קרטון בחפיפה (2), שכבה רשות של חומר אורגני גס (3), 10–15 ס״מ של קומפוסט שבו הצמחים גדלים (4), חיפוי קש סביב הצמחים (5) וקו טפטוף על הקומפוסט מתחת לחיפוי (6). השורשים יורדים דרך כל השכבות אל האדמה.
השכבות של ערוגה מוגבהת ללא חפירה: (1) האדמה – העשבים גזומים נמוך אבל לא חפורים, (2) קרטון בחפיפה של 15 ס״מ, (3) רשות: חומר גס – עלים, קש, גזם, או בולי עץ בערוגה גבוהה, (4) 10–15 ס״מ קומפוסט לשתילה, (5) חיפוי קש או עלים סביב הצמחים, (6) קו טפטוף מתחת לחיפוי.
  1. בחרו את המקום השמשי ביותר. ירקות פרי כמו עגבנייה ופלפל צריכים לפחות 6 שעות של שמש ישירה; ירקות עלים מסתדרים עם פחות. הכי טוב קרוב לדלת המטבח.
  2. גוזמים, לא חופרים. כסחו או גזמו את העשבים והדשא נמוך ככל האפשר והשאירו אותם במקום. חפרו החוצה רק את הצוואר של עשבים גדולים עם שורש עמוק, כמו פטל או חומעה.
  3. הניחו את המסגרת על האדמה ויישרו אותה.
  4. פרשו קרטון. קרטון חום פשוט, בלי סלוטייפ ובלי מדבקות פלסטיק, עם חפיפה של כ-15 ס״מ בין הגיליונות כדי שאור לא יחדור ברווחים. הרטיבו אותו היטב. על אדמה מלאה בדשא שימו שתי שכבות, והעבירו את הקרטון מתחת למסגרת ועד השביל.
  5. הוסיפו חומר גס, אם יש (רשות): עלים יבשים, קש, צמחים שסיימו, גזם מרוסק. זו שכבת ה„לזניה” שחוסכת בקומפוסט (ראו את האפשרויות בהמשך).
  6. מלאו את 10–15 הס״מ העליונים בקומפוסט. קומפוסט בשל וגמור: כהה, פירורי ובעל ריח של אדמה. אפשר לשתול בו באותו יום.
  7. פרשו את קווי הטפטוף על הקומפוסט לפני השתילה.
  8. שתלו, ואז חפו סביב הצמחים בקש או בעלים קצוצים.

שלוש דרכים למלא את הערוגה

  • קומפוסט על קרטון (השיטה של דאודינג). קרטון, מעליו 10–15 ס״מ קומפוסט, ושותלים. מוכן באותו יום ועם הכי מעט בעיות, אבל צריך הכי הרבה קומפוסט.
  • ערוגת לזניה (Lasagna Gardening, קומפוסט במקום). מעל הקרטון מניחים לסירוגין שכבות „חומות” (עלים יבשים, קש, נייר גרוס) ושכבות „ירוקות” (דשא כסוח, שאריות מטבח, גזם טרי), ובסוף כמה סנטימטרים של קומפוסט. כמעט בלי עלות, אבל הערוגה שוקעת הרבה תוך כדי פירוק וצריכה כמה חודשים להתייצב, לכן בונים אותה עונה לפני שרוצים לשתול. בישראל, ערוגת לזניה שנבנית בסתיו נהנית מגשמי החורף שעוזרים לפירוק, ומוכנה באביב.
  • הוגלקולטור (Hügelkultur, בולי עץ בתחתית). בערוגה גבוהה, 60 ס״מ ומעלה, אפשר למלא את החלק התחתון בבולי עץ וענפים עבים, מעליהם גזם, ולמעלה אדמה וקומפוסט. העץ מחזיק מים כמו ספוג וחוסך הרבה מצע. השתמשו בעץ לא מטופל ולא צבוע שכבר התחיל להירקב, והשאירו אותו לפחות 30 ס״מ מתחת לפני השטח: בזמן שהעץ מתפרק, החיידקים שמפרקים אותו לוקחים חנקן מהאדמה שסביבו. ערוגות הוגלקולטור פופולריות, אבל יש עליהן מעט מחקרים מסודרים, אז כדאי להתייחס ליתרונות שלהן כמבטיחים ולא כמוכחים.

שתילה בלי חפירה

בערוגה ללא חפירה פותחים רק כמה אדמה שכל צמח צריך:

  • שתילים: מזיזים את החיפוי, עושים גומה עם כף שתילה או עם האצבעות, שותלים, מהדקים את הקומפוסט סביב השורשים ומשקים.
  • זרעים: משרטטים במקל תלם רדוד בקומפוסט, זורעים, מכסים קלות ושומרים על לחות עד הנביטה. זרעים קטנים כמו גזר מצליחים יותר בקומפוסט בלי חיפוי גס מעליהם.
  • בקטיף: חותכים או מסובבים את הצמח בגובה פני הקרקע ומשאירים את השורשים באדמה. הם נרקבים ומשאירים תעלות לאוויר, למים ולשורשים של הגידול הבא.

שומרים על האדמה מכוסה

אדמה חשופה בשמש חזקה נאפית, יוצרת קרום ומאבדת את החיים שבה. שמרו שכל ערוגה תהיה מכוסה:

  • שותלים מיד מחדש. כשגידול אחד מסתיים, הבא נכנס – לעיתים קרובות שתילים שגידלתם במגשים, כך שהערוגה אף פעם לא ריקה.
  • חיפוי בקש, בעלים קצוצים או בעשב יבש כשלא גדל כלום, ובין הצמחים בקיץ. עוד על כך במאמר על חיפוי בגינה.
  • גידול כיסוי בערוגה שלא תשתמשו בה זמן מה, למשל פול (Vicia faba), אפונה, או בקיה עם שיבולת שועל בחורף. גוזמים אותו בגובה הקרקע לפני שהוא מוציא זרעים, משאירים אותו על הערוגה כחיפוי ושותלים דרכו.

להזין את הערוגה

אחרי שהערוגה בנויה, ההזנה פשוטה: מפזרים מלמעלה שכבה דקה של קומפוסט, כ-2.5–5 ס״מ בשנה, ונותנים לתולעים להוריד אותה פנימה. לא מערבבים. דאודינג משתמש בכ-2.5 ס״מ בשנה בערוגות ותיקות; האגודה המלכותית לגננות בבריטניה (RHS) ממליצה על כ-5 ס״מ. גידולים רעבים כמו עגבנייה ודלעת יכולים לקבל קצת יותר סביבם.

הוסיפו את הקומפוסט קרוב למועד השתילה ולא חודשים לפני, כדי שגשם חזק לא ישטוף את המזון. בישראל זה בדרך כלל פעם אחת לפני ירקות החורף בסתיו, ואם יש מספיק, עוד קצת לפני גידולי הקיץ באביב. תסיסות ודשנים נוזליים ביתיים, כמו אלה של החקלאות הטבעית הקוריאנית, יכולים להוסיף לקומפוסט, אבל לא להחליף אותו.

הימנעו מזבל טרי, שיכול לשרוף שורשים ולהעביר מחלות, ומשבבי עץ מעורבבים באדמה; שבבי עץ מקומם בשבילים.

עשבים, מים וחום: גינון ללא חפירה בישראל

רוב העצות על גינון ללא חפירה מגיעות מאנגליה, שבה יורד גשם בקיץ. באקלים ים־תיכוני או צחיח למחצה, שלושה דברים דורשים תשומת לב.

עשבים שעוברים דרך הקרטון

קרטון וקומפוסט מטפלים יפה בעשבים חד־שנתיים. עשבים רב־שנתיים עם שורשים עמוקים קשים יותר, ובישראל שניים הם הגרועים ביותר: יבלית מצויה (Cynodon dactylon) וגומא הפקעים (Cyperus rotundus). שניהם יכולים לחדור דרך הקרטון או לעקוף אותו, ולחזור כשהוא נרקב, וזה לוקח כמה חודשים. לפי דאודינג, עשבים זוחלים צריכים 9–15 חודשים של חושך מוחלט כדי למות.

  • הוציאו כמה שיותר שלוחות ופקעות לפני שאתם פורשים את הקרטון. זו הפעם היחידה שבה חפירה שווה את זה.
  • שימו שתי שכבות קרטון, ופרשו אותו רחב יותר מהמסגרת.
  • שמרו על שוליים נקיים: שביל מחופה, רצועת קרטון, או מסגרת ששקועה כמה סנטימטרים באדמה.
  • עקרו כל נבט חדש ברגע שאתם רואים אותו. בקומפוסט רך הוא יוצא בקלות, וכל עקירה מחלישה את הצמח.

מים

ערוגה מוגבהת מלאה בקומפוסט מתנקזת מהר ומתייבשת גם מהדפנות וגם מלמעלה. בקיץ הישראלי ייתכן שתצטרך השקיה כל יום.

  • השקיה בטפטוף עם מחשב השקיה. פרשו קווים במרחק של כ-30 ס״מ זה מזה על הקומפוסט, עם טפטפות כל 20–30 ס״מ, וכסו אותם בחיפוי. חיפוי לבדו יכול לחסוך שליש מההשקיה ויותר.
  • השקו מוקדם בבוקר, מספיק זמן כדי להרטיב את כל עומק הערוגה, ולא קצת כל כמה שעות.
  • שימו לב למליחות. אם שולי העלים מתייבשים ומופיע קרום לבן, תנו לערוגה מדי פעם השקיה ארוכה ששוטפת את המלחים למטה, ותנו לגשמי החורף לעשות את אותו הדבר.

שתי עונות, וצל בקיץ

ברוב הארץ יש לשנת הירקות שתי עונות עיקריות:

  • חורף (שתילה בספטמבר–נובמבר): חסה, מנגולד, תרד, כרוב, ברוקולי, כרובית, אפונה, פול, גזר, סלק, בצל, שום ועשבי תיבול כמו פטרוזיליה וכוסברה. גשמי החורף עושים חלק מההשקיה.
  • קיץ (שתילה במרץ–מאי): עגבנייה, פלפל, חציל, מלפפון, קישוא, במיה, מלון, בטטה ובזיליקום.

ביולי ובאוגוסט, רשת צל של כ-30–40% מעל הערוגה עוזרת לירקות עלים ושומרת שהקומפוסט לא ייאפה. גידולים גבוהים על סבכה בצד הצפוני נותנים לשאר הערוגה צל אחר הצהריים בלי לחסום את השמש.

טעויות נפוצות

  1. ערוגות רחבות מדי. אם צריך לדרוך פנימה כדי להגיע לאמצע, אתם מהדקים את האדמה שאתם בונים.
  2. מילוי בקומפוסט לא בשל. קומפוסט שעדיין חם, מריח חמוץ או מלא חתיכות גדולות לוקח חנקן מהצמחים ועלול לשרוף אותם.
  3. ערוגה חשופה בין גידולים או לאורך הקיץ.
  4. קרטון דק מעל יבלית, או קרטון עם סלוטייפ ומדבקות מבריקות.
  5. לשכוח שהערוגה שוקעת. ערוגות לזניה והוגלקולטור יכולות לרדת בשליש ויותר בשנה הראשונה; השלימו אותן.
  6. השקיה מעטה ותכופה. רק הסנטימטרים העליונים נרטבים, והשורשים נשארים רדודים.
  7. עץ מטופל או צבוע במסגרת או בערוגת הוגלקולטור.

לתכנן ערוגות מוגבהות ללא חפירה ב-Megumi Planner

ב-Megumi Planner יש כלי לערוגות מוגבהות בשכבת הצמחים. גוררים מלבן (או משרטטים צורה חופשית) בקנה מידה על תוכנית המגרש, ובוחרים גובה (20–80 ס״מ) ומסגרת: עץ, אבן או בלוקים, מתכת מגולוונת, או תלולית אדמה בלי מסגרת.

לכל ערוגה המתכנן מראה:

  • כמה אדמה וקומפוסט צריך כדי למלא אותה, בליטרים ובשקים של 50 ליטר.
  • אזהרה כשהערוגה רחבה מ-1.2 מ׳ או כשתלולית בלי מסגרת גבוהה מדי ולא תחזיק צורה, וטיפ על הוגלקולטור בערוגות בגובה 60 ס״מ ומעלה.
  • כמה שעות שמש היא מקבלת בכל חודש, כולל הצל של הבית והעצים, ואילו ריבועים מקבלים פחות מ-6 שעות.

בתוך הערוגה שותלים על רשת של ריבועים בגודל 30 ס״מ, כמו בגינון בריבועים. המתכנן מראה אילו ירקות בעונה בחודש שבחרתם, יכול למלא את הריבועים הפנויים בגידולים שמסתדרים יחד, מזהיר משכנים רעים ושומר פריסת קיץ ופריסת חורף נפרדות לאותה ערוגה. לחיצה אחת מוסיפה קווי טפטוף לאורך כל שורת ריבועים, מוכנים לחיבור לקו ההשקיה הראשי.

כל הכלים לערוגות מוגבהות ולירקות מרוכזים בעמוד אחד: תכנון גינת ירק.

שאלות נפוצות

אפשר לבנות ערוגה ללא חפירה על אדמה חרסיתית כבדה?

כן, ושם היא עוזרת הכי הרבה. אל תחפרו את החרסית. פרשו מעליה קרטון ובנו את הערוגה מעל; שורשים ותולעים יפתחו את החרסית שמתחת לאט לאט.

אפשר לשים ערוגה מוגבהת על בטון או על ריצוף?

כן, אבל בעומק של 30–40 ס״מ לפחות, כי השורשים לא יכולים לרדת הלאה, ועם פתחים בתחתית המסגרת לניקוז. אין צורך בקרטון, כי אין עשבים לעצור.

אפשר למלא אותה במצע שתילה בשקים?

אפשר, אבל מצע עם הרבה כבול מתייבש מהר וקשה להרטיב אותו שוב בקיץ. קומפוסט בשל, או קומפוסט מעורבב עם אדמה עליונה טובה, מחזיק מים טוב יותר ומזין את הערוגה.

מקורות