מתכנן גינות BETA

גינון בריבועים: איך מגדלים הרבה ירקות בערוגה קטנה

איך עובדת שיטת הגינון בריבועים (Square Foot Gardening): הרשת, כמה צמחים נכנסים בכל ריבוע, תערובת המצע, טבלת שתילה, ואיך מתאימים אותה לקיץ חם ויבש.

מבט מלמעלה על ערוגה מוגבהת מעץ שמחולקת לרשת של 4 על 4 ריבועים, ובריבועים השונים עגבנייה אחת, ארבעה חסות, תשעה תרדים או שש־עשרה גזרים, וסבכה לאורך הצד העליון

גינון בריבועים (Square Foot Gardening) הוא דרך פשוטה לגדל הרבה ירקות בשטח קטן: בונים ערוגה מוגבהת רדודה, מחלקים אותה לרשת של ריבועים בגודל 30 ס״מ, ושותלים בכל ריבוע גידול אחד בלבד – 1, 4, 9 או 16 צמחים בריבוע, לפי גודל הצמח. אין שורות ואין שבילים בתוך הערוגה, כך ששום שטח לא מתבזבז, לא דורכים על האדמה, וערוגה של 1.2 על 1.2 מ׳ יכולה לספק למשק בית קטן סלטים ותבלינים במשך רוב השנה.

מאיפה הגיעה השיטה

את השיטה פיתח מל ברתולומיו (Mel Bartholomew), מהנדס אמריקאי שהתחיל לגדל ירקות אחרי שפרש לגמלאות באמצע שנות ה-70. כשראה בגינה הקהילתית שלו את השורות הארוכות ואת שעות הניכוש, הוא חיפש דרך לגדל את אותה כמות מזון בפחות מקום ובפחות עבודה. הספר שלו, Square Foot Gardening, יצא ב-1981 ונמכר ביותר ממיליון עותקים. ב-2006 הוא פרסם את All New Square Foot Gardening, ששינה את השלב הגדול ביותר בשיטה: במקום לחפור ולשפר את האדמה שמתחת, בונים את הערוגה על פני הקרקע וממלאים אותה בתערובת מצע מיוחדת.

השם „Square Foot” מתייחס לרגל מרובעת, יחידת שטח אמריקאית של כ-30 על 30 ס״מ. בעברית מקובל לקרוא לזה גינון בריבועים או ערוגת ריבועים.

איך השיטה עובדת

הכללים קצרים:

  • ערוגות של 1.2 על 1.2 מ׳. מכל צד אפשר להגיע לאמצע בלי להיכנס פנימה. ערוגה שצמודה לקיר או לגדר צריכה להיות ברוחב של 60–75 ס״מ לכל היותר, כדי שעדיין תגיעו לחלק האחורי.
  • רשת שרואים. פסים דקים של עץ או חוטים מחלקים את הערוגה ל-16 ריבועים של 30 על 30 ס״מ. הרשת היא לב השיטה: היא גורמת לתכנן כל ריבוע במקום לפזר זרעים.
  • גידול אחד בכל ריבוע. בכל ריבוע יש סוג אחד של צמח. כשקוטפים אותו, מוסיפים כף גינון של קומפוסט ושותלים בריבוע משהו אחר.
  • שותלים לפי מרווח, לא לפי שורות. מספר הצמחים בריבוע תלוי בכמה מקום כל צמח צריך כשהוא גדל.
  • צמחים גבוהים מגדלים לגובה. עגבניות, מלפפונים, שעועית מטפסת ומלונים קטנים מטפסים על סבכה או רשת בצד הצפוני של הערוגה, שם הם לא מצלים על השאר.
  • זורעים כמה זרעים בכל נקודה, ומדללים לשתיל החזק ביותר. זה חוסך זרעים לעומת זריעה של שורה שלמה.

כמה צמחים בכל ריבוע

ארבעה ריבועים במבט מלמעלה: באחד עגבנייה גדולה אחת, בשני ארבע חסות, בשלישי תשעה צמחי תרד וברביעי שישה־עשר גזרים, ומתחת לכל ריבוע המרחק בין הצמחים בסנטימטרים
ארבעת המרווחים הקבועים: צמח אחד בריבוע לצמחים גדולים (30 ס״מ ביניהם), ארבעה לבינוניים (15 ס״מ), תשעה לקטנים (10 ס״מ) ושישה־עשר לקטנים ביותר (כ-7.5 ס״מ).
צמחים בריבועמרווחדוגמאות
130 ס״מעגבנייה מודלית, פלפל, חציל, ברוקולי, כרוב, כרובית
415 ס״מחסה, מנגולד, פטרוזיליה, בזיליקום, ציפורני חתול (טגטס)
910 ס״מתרד, סלק, שעועית ננסית, לפת, שום, אפונה על סבכה
167.5 ס״מגזר, צנונית, בצל ירוק, סלק לעלים צעירים

יש צמחים שצריכים יותר מריבוע אחד. קישוא או דלעת שיחית מתפשטים על שני ריבועים לפחות, ולעיתים קרובות על גוש של ארבעה ויותר, ועגבניית שרי שרועה יכולה לתפוס 2–4 ריבועים אם לא מדלים אותה על מוט. הטבלאות השונות לא מסכימות על כמה גידולים, במיוחד עגבניות ובצלים, אז התייחסו למספרים כנקודת התחלה והתאימו אותם לזנים שלכם.

תערובת המצע

„התערובת של מל” (Mel's Mix) היא שליש קומפוסט, שליש כבול ושליש ורמיקוליט גס, לפי נפח. הקומפוסט מזין את הצמחים, הכבול מחזיק מים, והוורמיקוליט שומר על המצע קל ומאוורר. מכיוון שהתערובת כל כך עשירה ותחוחה, לפי השיטה מספיקים ממנה 15 ס״מ בלבד, ואין צורך לחפור או לדשן, מלבד הוספת קומפוסט בכל פעם ששותלים מחדש.

שני שינויים נפוצים:

  • סיבי קוקוס במקום כבול. כבול נכרה מביצות שאוגרות פחמן ונוצרות במשך אלפי שנים. סיבי קוקוס הם תוצר לוואי של קוקוס, והם עובדים באותה צורה.
  • כמה סוגי קומפוסט. ברתולומיו המליץ לערבב לפחות חמישה סוגי קומפוסט שונים, למשל קומפוסט ביתי, הומוס תולעים וזבל מקומפסט, כדי שהצמחים יקבלו מגוון רחב יותר של מזינים.

ערוגה של 1.2 על 1.2 מ׳ בעומק 15 ס״מ מכילה כ-220 ליטר מצע. ערוגה עמוקה יותר, של 30 ס״מ, צריכה כ-430 ליטר.

איך בונים ערוגת ריבועים, שלב אחר שלב

  1. בחרו את המקום השמשי ביותר שיש לכם. רוב הירקות צריכים לפחות 6 שעות שמש ישירה. ליד דלת המטבח זה אידיאלי, כי ערוגה שרואים כל יום זוכה לטיפול.
  2. בנו את המסגרת. השתמשו בעץ לא מטופל בכימיקלים, במידות פנימיות של 1.2 על 1.2 מ׳ ובגובה של 15 ס״מ לפחות, ועדיף 25–30 ס״מ (ראו בהמשך). פרשו מתחת קרטון או בד גינון, כדי שדשא ועשבים לא יעלו מלמטה.
  3. מלאו את המסגרת במצע והשקו היטב.
  4. הוסיפו את הרשת. קבעו פסים או חוטים לרוחב הערוגה כל 30 ס״מ, והשאירו אותם לאורך כל העונה.
  5. פרשו את ההשקיה. טבעת טפטוף או שני קווי טפטוף קצרים לרוחב הערוגה לפני השתילה – הרבה יותר קל מלהוסיף אותם אחר כך.
  6. תכננו את הריבועים. שימו את הצמחים הגבוהים ואת הסבכה בצד הצפוני, וערבבו גידולים כך שבשני ריבועים סמוכים לא יהיו צמחים מאותה משפחה. זרעו או שתלו כל ריבוע לפי המרווח שלו.
  7. קוטפים ריבוע, שותלים ריבוע. מוסיפים כף גינון של קומפוסט ושותלים גידול שונה מזה שהסתיים.

גינון בריבועים באקלים חם ויבש

השיטה נולדה במזרח ארצות הברית, עם גשמי קיץ וקיץ מתון. באקלים ים־תיכוני כמו בישראל, כמה שינויים עושים הבדל גדול:

  • בנו ערוגות עמוקות יותר. שכבה של 15 ס״מ מתייבשת תוך שעות ביום חם, וערוגות מוגבהות מאבדות מים גם דרך הדפנות, לא רק מלמעלה. עומק של 25–30 ס״מ מחזיק הרבה יותר מים ונותן מקום לגידולים עם שורשים עמוקים, כמו עגבניות. כדי לחסוך במצע, אפשר למלא את החלק התחתון באדמת גן טובה ולשמור את התערובת העשירה ל-15 הסנטימטרים העליונים.
  • השקיה בטפטוף עם מחשב השקיה, מתחת לחיפוי. קל לפספס יום של השקיה ידנית בשרב, וערוגה רדודה לא סולחת על זה.
  • חפו בין הצמחים. חיפוי הוא לא חלק מהשיטה המקורית, אבל בקיץ חם שכבה דקה של קש או עלים קצוצים שומרת על פני הקרקע קרירים ומקטינה את האידוי.
  • רשת צל לקיץ. רשת צל של 30–40% מעל הערוגה ביולי ובאוגוסט עוזרת לחסה, למנגולד ולירקות עלים אחרים לעבור את החום.
  • נצלו את החורף. ברוב האזורים בארץ החורף הוא העונה הטובה ביותר לירקות עלים, לאפונה, למצליבים, לגזר ולבצל, והגשם עושה חלק מההשקיה.

למה השיטה מתאימה, ומה המגבלות שלה

השיטה מתאימה למתחילים, לחצרות קטנות ולמרפסות, לדירות שכורות, לגינות בבתי ספר, ולמי שמתקשים להתכופף עד הקרקע, כי אפשר להגביה את המסגרת לגובה שולחן. היא מניבה הרבה משטח קטן, ומכיוון שכל ריבוע קטן ונשתל מחדש לעיתים קרובות, הגינה נשארת פורייה רוב השנה.

יש לה גם מגבלות. לקנות ערוגה שלמה של מצע, קומפוסט וורמיקוליט עולה יותר מלשפר את האדמה שכבר יש לכם. ערוגה של 15 ס״מ רדודה לגידולים גדולים ולמזג אוויר חם. וצמחים גדולים כמו דלעת, תירס ותפוחי אדמה לא נכנסים טוב לרשת. הרבה גננים משתמשים ברשת ככלי תכנון בלבד, ומאמצים את המרווחים שלה גם לערוגות רגילות באדמה – וזה עובד לא פחות טוב.

ערוגות ריבועים ופרמקלצ׳ר

ערוגת ריבועים משתלבת באופן טבעי באזור 1, החלק בגינה הקרוב ביותר לבית, שמבקרים בו כל יום. שימו שם תבלינים וירקות לסלט, ויער מאכל או עצי פרי, שדורשים פחות תשומת לב, רחוק יותר. את המים אפשר להביא ממי גשם שנאספים בקרבת מקום – ראו קציר מים בגינה.

תכנון ערוגות ריבועים ב-Megumi Planner

במתכנן הגינות של Megumi Planner אפשר לשרטט את הערוגות בקנה מידה על תוכנית המגרש, למקם אותן במקומות השמשיים ביותר, ולבדוק איך בניינים ועצים יצלו עליהן במהלך היום. אפשר לתכנן את קווי הטפטוף שמגיעים לכל ערוגה, וספריית הצמחים מציגה את הגודל והמרווח של כל צמח, מה שעוזר לחשב כמה צמחים נכנסים בכל ריבוע.

כל הכלים לערוגות מוגבהות ולירקות מרוכזים בעמוד אחד: תכנון גינת ירק.

שאלות נפוצות

חייבים להשתמש בתערובת של מל?

לא. כל מצע עשיר וקל עם הרבה קומפוסט יעבוד. באקלים חם, ערוגה עמוקה יותר עם אדמה טובה בתחתית ומצע עשיר בקומפוסט מעליה מצליחה לעיתים קרובות יותר מ-15 ס״מ של תערובת נקייה.

אפשר להקים ערוגת ריבועים במרפסת?

כן, באדנית עם תחתית אטומה וחורי ניקוז. בדקו כמה משקל המרפסת יכולה לשאת, כי ערוגה מלאה ורטובה כבדה מאוד.

מה גודל הריבוע בשיטה המטרית?

30 על 30 ס״מ הוא הקרוב ביותר לרגל מרובעת והנוח ביותר לעבודה. ערוגה של 1.2 על 1.2 מ׳ נותנת את 16 הריבועים הרגילים.

אפשר לגדל עגבניות בערוגת ריבועים?

כן. לעגבנייה גבוהה ומודלית תנו ריבוע אחד וקשרו אותה למוט או לחוט חזק, ולעגבנייה שיחית או שרועה תנו 2–4 ריבועים.

מקורות